אמן המדיה ההולנדי רוד ואן-אמפל קנה את תהילתו בעבודת נמלים דיגיטלית. הוא מצלם את האובייקטים שלו, רובם ילדים שחורי עור, נודד ביערות ובאגמים ומתעד שם עצים, צמחים ועלים ואז חוזר לסטודיו, מפרק את רכיבי הצילומים ומרכיב מהם מחדש דמויות ונופים היפר ריאליסטיים מכושפים. הוא מגדיר את יצירותיו כקולאז'ים דיגיטליים, אך בניגוד לעבודות הקולאז' המוכרות, אין בעבודות של ואן-אמפל תפרים גסים ורכיבים שתולים. התמונה שמתקבלת חלקה והרמונית ולעולם לא תנחשו שהעיניים הפעורות שמביטות בכן, אינן שייכות לפנים שבתוכם הן מקובעות.
"התחלתי עם הקולאז'ים של הילדים, בשנת 2003, כי רציתי ליצור יופי תמים וטהור", מספר ואן-אמפל. "יופי נחשב אז לטאבו באמנות ולא רציתי ליצור משהו שייראה אמנותי, אבל בפועל יהיה מכוער. ומבחינתי, הטבע והתמימות הילדותית הם דברים יפהפיים. ילדים נולדים תמי לב לעולם אכזר ומסוכן ורציתי להמחיש את זה. ולכן, שתלתי בפניהם עיניים שנראות כעיני בובה. התוצאות נראו מוזרות ואפילו מפחידות מעט וזה מצא חן בעיניי והחלטתי להמשיך ולחקור את הסוגה הזאת".
הצילומים נלקחו מהאתר של האמן.
רשומות
וואוו
השבמחק