אם יש לקח, שלמדתי בכמעט חמש שנים של סקירת בתים ברשת, הריהו: לעולם לא להגיד "לעולם לא". אני יכולה להיות נחרצת בהעדפותיי ובהסתייגויותיי ככל שארצה. איכשהו, המסע הוירטואלי יזמן לי בתים מהזן שאני לא אוהבת ונגד רצוני, אגלה שאני דווקא מחבבת אותם מאד.
זה מה שקרה לי עם הבית המונטריאולי הזה, ששייך לזוג דו-לאומי: דיוויד, אמריקאי שעובד בחברת מחשבים וארוסתו הקנדית מלוכסנת העיניים לה (Le), שלומדת עיצוב פנים. ביתם החדש (חלל מגורים פתוח וקומת ביניים עם חדר שינה) מסוגנן בסטייל הסקנדי העכשווי. הוא סכמטי וסטרילי, עם שימוש עודף ברהיטים חדשים של איקאה. ועיצוב הפנים שלו (כנראה עבודה של Le) לוקה בבוסריות ובפשטנות.
אבל, אני מסמפטת אותו. משהו עובד כאן נכון בעיניי, למרות המגרעות. אולי התעוזה, אולי החיבור המוצלח של הקירות הלבנים-שחורים ותקרת הבטון החשוף. אולי חוסר המורכבות. לא יודעת. ככל שאני מתמקצעת בזירת עיצוב הפנים, כך אני מבינה את עצמי פחות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה