יום שני, 20 באפריל 2015

הבלוג "עולה על העיצובים" בן חמש.


חמש שנות בילגוג (עם הפסקה אחת באמצע) חלפו ביעף. וזה הזמן לשאול בגוף שני כמה שאלות נוקבות, שאף אחד חוץ ממני לא ישאל אותי:

 למה בעצם, לכתוב בלוג של עיצוב פנים?

שאלה טובה והתשובה היא, שאין שום סיבה הגיונית לעשות את זה. הבלוגוספירה מוצפת בעשרות אלפי בלוגי דקור מכל הסוגים והזנים ורובם טוחנים צילומים לעוסים וממחזרים התפעלויות משומשות (מכירה את: "הו! השבוע אני מאוהבת בלופט הזה!"?). כתיבת בלוג עיצוב היא מלאכה מייגעת, שאין בה כסף או תהילה (לכל היותר מסאז'ים מזדמנים לאגו החבוט) וגם הסיפוק שנלווה אליה הוא מאד בע"מ. אבל אני כנראה, התמכרתי.

במה הבלוג שלך שונה מבלוגי עיצוב אחרים?

עולם השיווק אוהב מאד את  מילות הקסם מיתוג ובידול, אבל האמת היא, שמי שמנסה לבדל או למתג את הבלוג שלה כדי להיות שונה ומיוחדת, תיכשל. כל בלוגר ובלוגרית מביאים לבלוג שלהם את עצמם -ורק את עצמם- ולא משנה אם הם כותבים על בנייה ירוקה או על גידול דגי הקוי בצפון קוריאה. אם אין להם משהו מעניין להגיד, שום פירוטכניקה לא תעזור להם.

אני לא דקורטורית ולא ארכיטקטית אלא חובבת דקור אנונימית. כשהקמתי את הבלוג -בהחלטה חפוזה- כל מה שרציתי הוא להציג לקוראותיי העתידיות עיצובי פנים שאני אוהבת. זה מה שאני רוצה גם עכשיו, לאחר חמש שנים וכמעט 1400 פוסטים. אני לא משווה את עצמי לבלוגריות דקור אחרות אלא מפרסמת חומרים שמדברים אליי, גם אם אני יודעת שהקוראות שלי לא יתחברו אליהם. אני חייבת לשמור על נאמנות לטעם האישי שלי בכל מחיר ואני מאד גאה בכך, שאספתי לאורך השנים קהל קוראות קבוע, שמצפה לפוסטים שלי. זה לא מובן מאליו. אשה שנכנסת בפעם הראשונה לבלוג שלי וחוזרת אליו פעם נוספת היא סוג של נס קטן וכך אני מתייחסת אליה.

מהו המסר שאת מנסה להעביר לקוראות של הבלוג? 

שעיצוב פנים הוא לא רק מה שרואים בירחונים ובאתרי הדקור ברשת. עיצוב פנים לא חייב להיות יפה, נעים והרמוני. הוא יכול להיות גם מכוער, מצחיק, עצוב, ריקני או מרגיז והוא עשוי להכיל לכלוך, התפוררות ומוות. החיים שלנו לא תמיד יפים ונעימים, אז מדוע הדקורציה של ביתנו צריכה להיות כזאת? עיצוב פנים הוא מעל הכל, אמנות. זו דרך של ביטוי עצמי ואסור בתכלית האיסור, לצמצם את סקלת הביטוי העצמי האינסופית לנישה צרה אחת.

ואם מדברים על אנונימיות, מדוע את לא חושפת את פרטייך?

יש לזה יותר מסיבה אחת. קודם כל- אני לא גברת צניעות. יש לי אגו בריא ואני אוהבת מחמאות כמו כולם. אבל הבלוג שלי מתעסק בדקור. הבתים שאני מפרסמת פה הם הטאלנטים האמיתיים ולא אני. אלה גם לא העיצובים שאני עיצבתי ולא הצילומים שאני צילמתי. ובכל מקרה, בלוגים אישיים עמוסי מודעות עצמית לא מושכים אותי. אף אחד מאיתנו לא נצחי ולא כזה חשוב ולא כל אירוע זניח בחיינו ראוי לאיזכור רועם ברשת. צריך להיות לנו משהו טוב להציע לעולם מעבר לחפירות בעצמנו ובמצבי רוחנו המתחלפים. 

וישנה נקודה נוספת והיא הפרטיות. הפרטיות שלי ושל בני משפחתי חשובה לי וגם להם. מתוך בחירה מודעת, אני שומרת את חיי האישיים לעצמי ולקרובים לי ולא משתפת אותם בפייסבוק, טוויטר או אינסטגרם. טוב לי ככה וגם אין לי שום דבר מדהים לספר.

מה את מתכננת לבלוג שלך לרגל יום הולדתו?

אני רוצה לעבור לפורמט של תמונות גדולות. לצערי, אני טכנופובית גמורה ולא מצליחה לבצע את המעבר הפשוט הזה בעצמי. ואני מנצלשת את הראיון כדי להזכיר (שוב), שכל עזרה וירטואלית תתקבל בברכה...אני פתוחה לשינויים, אבל נדמה לי שבמהלך השנים שהבלוג קיים, הוא פיתח לעצמו זהות אישית משלו ואני לא מוכנה בשום אופן לפגוע בזה. הוא חייב להמשיך להיות מי שהוא ולצמוח לכיוונים שמתאימים לו וקצת גם לי, שפחתו החרופה. שנינו כאן כדי להציע רעיונות ולתת מעט השראה לחובבות הדקור ובינתיים, אנחנו לא מתכננים לפרוש. 

יומהולדת שמח!  

(מצ"ב צילום אייפון חובבני של שולחן העבודה שלי. חוץ מכתמי כוסות, מסך ומקלדת יש שם חבורת כפריים מעץ, שרכשתי בebay מבנו של פסל פולק ארט אמריקני, תיש מפלסטיק (כי אני מזל גדי), קולאז' צילומי זעיר בתוך מסגרת גדולה, שתי מלחיות שהוסבו לעציצי קקטוס וכלב ביסק זערורי ביניהן, מסמר גדול ועליו בובון אצבע שהבן שלי הגריל פעם במכונת משחקים, שני כלבי זכוכית שקניתי במחיר עשרה ש"ח האחד ועוד קולאז' צילומי של תינוקת עם כנפי מלאך שיושבת על צפרדע ישנה. אני משנה את התצוגה השולחנית לעיתים קרובות, לפי החשק. זה מה שיש שם עכשיו, ב20 לאפריל 2015).  


       
 

6 תגובות:

  1. את נהדרת! בלוגולדת שמח!
    תמי (נאמנה מהרשומה הראשונה :) )

    השבמחק
  2. קודם כל מזל טוב!! שנית כל הבלוג שלך ממכר :) באמת ובתמים. 5 שנים ( יום הולדת ביוני!) שאני בבלוגספריה, ונדמה לי שגיליתי אותך די מהר, ומאז אני מכורה. הטעם שלך מעולה, ההסברים ברורים ומעניינים, וברור לי שהקהל שלך רק מתרחב. חוץ מכל אלו את מקסימה, נעימה, ועם המון ידע, אז ברור שכולנו נשוב עוד ועוד! ושוב מזל טוב ענקי!!

    השבמחק
  3. מיכל פלטין - מדייקת בתים20 באפריל 2015 בשעה 22:56

    עלי והמשיכי, תענוג צרוף: בלי אינטרסים,
    מיישמת את never say never וכך שומרת על אלמנט ההפתעה ומציגה פוסטים מפתיעים ומקוריים ובמקביל גם עדכניים.
    לעוד הרבה שנים פוריות בבלוגספירה ומחוצה לה.

    השבמחק
  4. wow תמי, ציפי ומיכל...

    תודה , תודה אני מודה....כל כך משמח ומתמרץ לקרוא שהבלוג הזה עושה טוב לקוראותיו ומעניק להן איזה ערך מוסף קטן...

    חיבוק מוחץ...

    (מיכל, סיקרנת אותי: מה זה מדייקת בתים? אני אוהבת את ההגדרה הזו!)

    טלי :-).

    השבמחק
  5. גם אני מאד אוהבת את הבלוג שלך. תודה

    השבמחק