"הוריי תמיד אמרו: אם אתה רוצה משהו, אתה צריך ליצור אותו בעצמך", נזכר ליונל. "כשהייתי בן שש, ביקשתי מאבי שיכין לי כיסא. הוא סירב, כי הוא האמין, שאני יכול לעשות את זה בעצמי. הגישה הזאת איפשרה לי לנגר רהיטים, לבנות בתים ולהפיק סרטים". ליונל הוא מעצב רב תחומי: אדריכל, דקורטור ומעצב רהיטים. הוא עובד בפרוייקטים מורכבים, שבהם הוא מיישם את כישוריו הרבים. "העבודה שלי מגוונת מאד ואני אוהב ליצור יקום חדש כל יום. אין לי סגנון מוגדר והרב-גוניות היא מה שהלקוחות אוהבים בעבודה שלי".
ביתו רחב הידיים בבריסל, ממש כמו אומנותו, הוא נטול תיוג, גדוש ברהיטים ממוחזרים ובקריצות לתרבויות המזרח אסייתיות. "כשקנינו את המקום הזה לפני עשרים שנה, לא היה פה שום דבר שאפשר היה לעשות בו שימוש מחודש", הוא משחזר. "רצפת העץ הגיעה מרכבת ישנה ואני עיצבתי את גרם המדרגות ואת המטבח משאריות של לוחות, שספק העץ שלי רצה לזרוק. חוץ מזה, הבית מלא בירושות, מזכרות מטיולים ורהיטים, שיצרתי בעצמי".
"אני נוסע לחו"ל לעיתים קרובות", הוא ממשיך "ואני תמיד מחפש דברים חדשים, אפילו כאלה, שזרוקים בצד הדרך. כשאני בחופשה, אני לא משתזף בחוף הים אלא מסתובב ומחפש חפצים בחנויות של עתיקות, בסדנאות ובכפרים. האנשים שגרים באיזורים כפריים פשוט יצירתיים יותר בשימוש בחומרים זמינים ואני מקבל מהם השראה לעבודה שלי...יש אנשים, שאוהבים לקנות קלאסיקות עיצוב או רפרודוקציות, אבל אני לא אוהב את זה. אני לא מתרגש כשאני רואה רהיט של מעצב ידוע. זה מסקרן אותי רק כשאני נוכח, שהמעצב התכוון ליצור משהו יפהפה, שיש בו כנות. שמות מפורסמים לא מעניינים אותי. אני ממילא לא זוכר אותם".
הצילומים נלקחו מהאתר coffeeklatch.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה