דירה במאלמו.

אני מחפשת את שוודיה האחרת. לא זו של שיבוטי המגורים הצחורים, שמציפים את אתרי העיצוב. אלא את זו שיש בה בלאי, ליכלוך וסימני חיים. המאמץ העיקש משתלם. סוכנות הנדל"ן fastighetsbyran נכנסה לאחרונה לחיי ומאז, אני מקבלת אספקה קבועה של חומרי מציאות: קירות צהובים וסגולים, רהיטים משומשים, אריחי קרמיקה משנות התשעים והמון רצפות פרקט ולמינציה כהות (כן, הן הגיעו גם לשם). החדשות הטובות הן, שבשוודיה יש עיצוב פנים אחר. החדשות הרעות הן, שהוא לא מציע חלופה משכנעת לשיממון הלבן הטחון.

הדקורציה השוודית היא סיפור חברתי ותרבותי מורכב. לא מזמן, איתרתי בית מעניין, שממחיש את הדילמה, אך הוא נמכר ותמונותיו הוסרו מהאתר של הסוכנות. לשמחתי, צצה שם דירה אחרת, שתוקפת את הסוגיה מהכיוון הצבעוני ומוכיחה, שיש אלטרנטיבה.

מדובר בדירה שכונתית בעיר מאלמו, שמאיישת אמן (או אמנית) ומשפחתו. חדרי המגורים נפתחים זה לזה כדרכם של חדרים בדירות שוודיות ישנות. יש כאן רהיטי איקאה וריצוף עץ אופייניים וגם מטבח פורמייקה בצבעי שמש, ציורים אקספרסיביים וחפצי אוסף. האווירה דחוסה וגועשת ונדמה שהדחף היצירתי של בעלי הבית אינו יודע מנוח ומנסה לפרוץ מבעד לקירות. שמחת החיים הזו כה שונה משלוות המגורים הדהויה הרווחת בשוודיה והיא כה מרעננת.